פסק-דין בתיק ת"א 10080-06

1.         התובע, יליד 10.01.52, נגר במקצועו, נפגע בתאונת דרכים כרוכב אופנוע ביום 13.3.05 (להלן: "התאונה"). התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

התובע הגיש תביעתו בגין נזקי הגוף שאונו לו בתאונה כנגד מבטחות הרכב בו נהג.

            הנתבעות אינן חולקות על חבותן לפצות את התובע בגין הפגיעה בתאונה, והמחלוקת בין הצדדים התמקדה בשאלת גובה הנזק בלבד.

2.         הנכות הרפואית

            ממקום התאונה פונה התובע לבית חולים "וולפסון", שם אובחן כסובל משבר בטיביה ברגל שמאל. התובע אושפז במחלקה הכירורגית ונותח להתקנת מקבע חיצוני. ביום 27.3.05 שוחרר התובע מבית החולים, לאחר 15 ימי אשפוז.

            ביום 16.6.05 אושפז התובע פעם נוספת עקב זיהום מסביב למקבע החיצוני. התובע נותח להוצאת המקבע,  וביום 23.06.05 שוחרר לביתו.

            מאז הניתוח התפתחה אוסטאוארטריטיס קשה בברך. התובע התלונן על קושי בהליכה ודריכה והגבלה תפקודית ניכרת והומלץ לו על טיפול ניתוח של החלפת המפרק. ואכן, התובע אושפז שוב ביום 15.11.05 לצורך ניתוח להחלפת מפרק הברך במשתל מלאכותי, ושוחרר ביום 23.11.05.

            ביום 4.4.06 התקבל התובע לניתוח רוויזיה של המשתל בברך שמאל עקב כאבים והגבלות תנועה. התובע נותח פעם נוספת לשחרור הדבקויות והחלפה של המרכיב הפורמאלי, וביום 11.04.06 שוחרר לביתו.

התובע עבר סדרה של טיפולי פיזיוטרפיה והתהלך בעזרת הליכון וקביים.

3.         ד"ר נחום הלפרין מונה כמומחה בתחום האורטופדי. המומחה מציין בחוות דעתו מיום 15.10.06, כי התובע התלונן בפניו על כאבים תמידיים בברך שמאל, על הגבלה קשה בתנועות ועל כך שאינו מסוגל ללכת ללא עזרת קביים.

            בבדיקת התובע מצא המומחה כי קיימות מיגבלות בתנועת הברך והעריך את נכותו המשוקללת בשיעור 32%, כאשר 20% נכות הוענקה בגין ההגבלה ביישור הברך, לפי סעיף מותאם 48(2)-(3) ו-15% נכות נוספים בגין הגבלה בכיפוף, לפי סעיף מותאם 48(2)ה'IV. הואיל ובדיקת התובע הייתה סמוכה לניתוח האחרון, קבע ד"ר הלפרין כי הנכויות הללו הן זמניות, לתקופה של חצי שנה, אשר במהלכה לא מסוגל התובע לעבוד כנגר, וביקש לבדוק את התובע פעם נוספת בתום התקופה.

            ביום 25.04.07 נבדק התובע פעם נוספת על ידי המומחה, שקבע כי אין שינוי בטווחי התנועות ולכן גם אין שינוי באחוזי הנכות, והללו נקבעו כנכות צמיתה.

            התאונה כאמור, הוכרה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר קבע לתובע נכות צמיתה בשיעור משוקלל של 30.35% החל מיום 01.06.07, כאשר 30% נכות בגין הפגיעה בברך ו-0.5% בגין חבלה בפנים ואובדן שתי שיניים (שן 24 ו-25). בנוסף, הופעלה תקנה 15 במחצית, מאחר והועדה סברה כי התובע יתקשה לחזור למקצועו כנגר, ונכותו הועמדה על 46%.

4.         הנכות התפקודית

            טוען התובע כי נכותו התפקודית עולה לאין שיעור על נכותו הרפואית, לרבות זו שנקבעה במל"ל, והשפעתה על חייו הינה משמעותית ביותר, והוא מעמידה על 70%. מאידך, טוען ב"כ הנתבעות בסיכומיו כי המומחה לא קבע בחוות דעתו כי התובע נעדר יכולת לעבוד כנגר לצמיתות. בהקשר זה מוסיף ב"כ הנתבעות כי התובע עובד ואף משתכר כ-3,500 ש"ח וכי על פי סרט המעקב שהוצג בפני בית המשפט, נראה כי התובע מצליח לתפקד גם כנגר.

            עובר לתאונה, ועד שנת 2004, עבד התובע כנגר בארץ. בינואר 2004 עבר התובע להתגורר בארצות הברית בכדי לעבוד שם כנגר ושכרו בארצות הברית עמד לטענתו, על כ-4,000$ בחודש. לאחר מכן, בסמוך למועד התאונה חזר ארצה, בשל מצבם הבריאותי של הוריו, אז החל לעבוד בנגריית צמד בע"מ (להלן: "הנגרייה"), בשכר התחלתי של 5,800 ש"ח בחודש (סעיפים 28-27 לתצהיר). לטענתו, השכר שהרוויח בנגריית צמד אינו משקף את הפוטנציאל האמיתי של שכרו, העומד על כ-12,000 ש"ח בחודש, שהרי הוא בעל וותק וניסיון רב במקצוע ושכרו עובר לתאונה היה נמוך רק בשל העובדה כי רק החל לעבוד בנגרייה.

התובע טוען בתצהירו כי מאז התאונה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו, וכי לצרכי שיקום וניסיון לחזור לחיים רגילים, וכן בשל הצורך בפרנסתו ופרנסת בני משפחתו, החל לעבוד במשרה חלקית ביותר, כ-4 שעות ביום, אצל מכר שלו, שהינו עורך דין, בתפקיד של "עובד כללי", בשכר של 1,000 ש"ח בחודש (סעיף 10 לתצהיר).

התובע תאר את מגבלותיו התפקודיות: "כנגר אתה צריך לעמוד ליד מסור חשמלי ולהיות יציב.. בנוסף, להרים ארונות.. פלטות, לסדר, עבודה פיזית, להתכופף ולהרכיב משהו להכניס את הראש לתוך ארון, בשום פנים אי אפשר בגלל הרגל. אני לא יכול להתכופף, לא יכול לעמוד הרבה זמן על הרגל".

הנתבעות העידו מטעמן את החוקר, מר משה מאדי, אשר ביצע מעקב אחרי התובע. בקלטת המעקב שהוצגה בבית המשפט נראה התובע יוצא מהרכב עם רגל שמאל ישרה, הולך בצליעה ללא קב. התובע נכנס לרכב עם רגל ישרה, מתיישב קודם ואז גולש עם הרגליים פנימה. בהמשך, רואים את התובע בנגריה ליד מסור שולחן מנסר מדפים.